#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. 1 עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה (אלו חלקים בתורה, והאם צריך ללמד את בן בנו)?	"עצם הלימוד אינו מחוייב אלא מקרא בלבד (לרש&quot;י חמישה חומשי תורה ובשו&quot;ע פסק אף נביאים וכתובים).<p dir=""rtl"">נחלקו הבריתות האם חייב אדם ללמד את בן בנו דכתיב והודעתם לבניך ולבני בניך או שרק את בניו דכתיב ולמדתם אותם את בניכם [ומאי דכתיב &quot;והודעתם לבניך ולבני בניך&quot; שכל המלמד את בנו כאילו לימד לבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות] ופסק רב יהודה אמר שמואל שחייב ללמד אף את בן בנו כזבולון בן דן שלמדו אבי אביו [וכן נראה דעת ריב&quot;ל דאמר והודעתם לבניך ולבני בניך וסמיך ליה יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב].</p>"	קידושין ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. 2 אלו ב' דברים לומדים מ&quot;ושננתם&quot;?	"אמר רב ספרא משום ר' יהושע בן חנניא אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם לעולם ישלש אדם שנותיו ביומי שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד.<p dir=""rtl"">תנו רבנן ושננתם שיהו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד שנאמר אמור לחכמה אותי את ואומר כחצים ביד גבור כן בני הנעורים ואומר חצי גבור שנונים ואומר חציך שנונים עמים תחתיך יפלו ואומר אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער הינו אפ' אב ובנו הרב ולתמידו נעשים אויבים זה לזה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה לזה שנאמר את והב וסופה הינו בסופה.</p>"	קידושין ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. 3 למה נקראו ראשונים סופרים?	"שהיו סופרים כל אותיות שבתורה.<p dir=""rtl"">שהיו אומרים וא&quot;ו דגחון - חציין של אותיות של ס&quot;ת, דרש דרש - חציין של תיבות, והתגלח - של פסוקים, &quot;יכרסמנה חזיר מיער&quot; עי&quot;ן דיער - חציין של תהלים, והוא רחום יכפר עון - חציו דפסוקים. בעי רב יוסף וא&quot;ו דגחון מהאי גיסא או מהאי גיסא? ואין לומר ניתי ספר ונמני דאיננו בקיאים בחסירות ויתירות. בעי רב יוסף והתגלח מהאי גיסא או מהאי גיסא? דאף בפסוקים איננו בקיאים</p><p dir=""rtl"">תנו רבנן חמשת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה פסוקים הוו פסוקי ס&quot;ת, יתר עליו תהלים שמונה, חסר ממנו דברי הימים שמונה.</p>"	קידושין ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: 1 מאי &quot;ושמתם&quot; [ומאי &quot;הלא אם תטיב שאת וגו']?	סם תם הינו רפואה, שכל זמן שאדם עוסק בתורה אין יצר הרע שולט בו שנאמר &quot;אם תטיב שאת&quot; אבל אם אין עוסקים בתורה נמסרים בידו שנאמר &quot;ולפתח חטאת רובץ&quot; וכל משאו אינו אלא בו שנאמר &quot;ואילך תשוקתו&quot; אבל אתה יכול למשול בו שנאמר &quot;ואתה תמשול בו&quot;.	קידושין ל:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: 2 מנין&nbsp;&nbsp;שהאב צריך להשיא את בניו ובנותיו?	כתיב קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים, הינו בנו בידו להשיאו ובתו ע&quot;י שיתן לה דברים וילבישה וכד' כדי שקפצו עליה.	קידושין ל:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: 3 האם חייב אדם ללמד את בנו אומנות ולשוט בנהר והאם די בלימוד עיסקא, ומדוע?	"אומנות חייב דכתיב &quot;ראה חיים עם אשה אשר אהבת&quot; בין אם אשה כפשוטו או שהיא תורה, כמו שמחוייב באלה מחוייב ללמדו אומנות. <p dir=""rtl"">י&quot;א שמחוייב האב אף להשיטו בנהר משום דחיותא הוא.</p><p dir=""rtl"">ר' יהודה אומר כל שאינו מלמדו אומנות כאילו מלמדו ליסטות ועל כן אין די בכך שמלמדו עיסקא, מה שאין כן לת&quot;ק די בעיסקא להביא חיים.</p>"	קידושין ל:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: 4 האם אשה מחוייבת בכיבוד אב ואם ומנין?	אשה חייבת כאיש דכתיב &quot;איש אמו ואביו תיראו&quot; לשון רבים לכלול את את הבת, הטעם דכתיב &quot;איש&quot; מפני שהאיש סיפק בידו האשה אין סיפק בידה לעשות מפני שרשות אחרים עליה, נתגרשה שניהם שווים.	קידושין ל:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: 5 באלו ג' דברים השוו אב ואם לכבוד המקום ומדוע הושוו?	"לענין כיבוד - כתיב&nbsp;&nbsp;כבד את אביך ואת אמך, ונאמר כבד את ה' מהונך, לענין מורא - נאמר איש אמו ואביו תיראו, ונאמר את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד, לגבי קללה - נאמר מקלל אביו ואמו מות יומת, ונאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו, אבל בהכאה ודאי אי אפשר. <p dir=""rtl"">וכן בדין ששלשתן שותפין בו. ת&quot;ר שלשה שותפין הן באדם הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אמר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני.</p>"	קידושין ל:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: 6 מדוע הקדימה התורה אב לאם בכיבוד, ואם לאב במורה?	תניא רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבן מכבד את אמו יותר מאביו מפני שמשדלתו בדברים לפיכך הקדים הקב&quot;ה כיבוד אב לכיבוד אם, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מתיירא מאביו יותר מאמו מפני שמלמדו תורה לפיכך הקדים מורא האם למורא האב.	קידושין ל:		
